יום שני, 1 בנובמבר 2010

דליה יאירי-דולב 
ילידת 1936, תל אביב. חיה עם הוריה בתל אביב, למדה בבית ספר "תל נורדאו"  עד כיתה ח'.  אחותה נורית נולדה כשהיתה כבת תשע, עד אז היתה בת יחידה.  בהיותה בכיתה ח'  עברה המשפחה לירושלים בעקבות עבודתו של אביה, שהיה פקיד בממשלה. 
למדה בתיכון "ליד האוניברסיטה".
התגייסה לנח"ל. בהיותה חיילת בנח"ל הכירה את עוזי יאירי שהיה לימים בעלה וסבא שלי.
למדה עבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית בירושלים, אבל החליטה לא לעסוק בתחום. בשנת 1962 נפתח קורס שדרים, הראשון ברדיו, והיא התקבלה לקול ישראל.
מאז עבדה כעיתונאית בקול ישראל עד שנת 2004, עורכת ומגישה בכירה של תכניות אקטואליה, יומני חדשות, יומן השבוע, "עניין אחר" ועוד.
בשנת 1956 נישאה לעוזי יאירי.
בשנת 1958 נולדה אמא שלי, טל.
בשנת 1961 נולדו יעל ויובל, תאומים, הדודים שלי.
בשנת 1972 נולד גל וב 1974 נולדה מיכל.
בשנת 1975 נהרג עוזי יאירי, שהיה אל"מ בצבא, על ידי מחבלים במלון סבוי. עוזי היה מפקד בכיר בצה"ל, פיקד על סיירת מטכ"ל במלחמת ששת הימים, על חטיבת הצנחנים במלחמת יום כיפור, ועוד תפקידים בכירים בצבא.
בשנת 1977 התחתנה דליה עם ד"ר ערן דולב שהיה אז קצין רפואה ראשי, היום פרופסור לרפואה.
בכל שנות עבודתה עד היום עוסקת בפעילות ציבורית בהתנדבות:
חברה בהנהלת קרן הקולנוע, חברת דירקטוריון בעמותת "אור ירוק" למניעת תאונות דרכים, חברת דירקטוריון בתחנת הרדיו "רדיוס".
כיום עוסקת בצילום ובכתיבה. 
עד כה פרסמה : 
  • סדרת ספרי ילדים בשם ''אינכזה'' עם המאייר אבנר כץ.
  • ספר בנוי על תכנית רדיו בשם ''אמא של חייל''
  • ספר על אלימות במשפחה ''אסור להרים ידיים'' עם רונית לבארי
  • ספר שירים בואו ימים מפוייסים – בהוצאת כרמל 2007
  • ''תזמורת בגוף יחיד'' בהוצאת כרמל 2009-הוגש לפרס מטעם הוצאת כרמל

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה